מעבר משיניים טבעיות לשיניים תותבות בגיל מבוגר הוא שינוי משמעותי שמשפיע על האכילה, הדיבור, מראה הפנים ותחושת הביטחון. עבור חלק מהקשישים מדובר בתהליך הדרגתי שמתחיל באובדן של מספר שיניים, ואילו אצל אחרים עולה צורך לעקור שיניים רבות ולהתאים תותבת מלאה או חלקית. חשוב להבין שהמעבר לתותבות אינו פתרון אחיד שמתאים לכל אדם. סוג התותבת, תהליך ההסתגלות והיכולת להשתמש בה בנוחות תלויים במצב החניכיים, בכמות העצם, במחלות הרקע, ביכולת המוטורית וברמת שיתוף הפעולה של המטופל.
מתי שוקלים מעבר?
ברוב המקרים מנסים לשמור על השיניים הטבעיות ככל שניתן. עם זאת, לעיתים השיניים סובלות מעששת נרחבת, מחלת חניכיים מתקדמת, שברים, זיהומים חוזרים או ניידות משמעותית. כאשר מספר שיניים כבר אינו ניתן לשיקום, ייתכן שתותבת תהיה פתרון מתאים יותר מבחינת תפקוד, כאב ועלות. ההחלטה מתקבלת רק לאחר בדיקה מלאה של חלל הפה ושל מצבו הרפואי הכללי של המטופל. אין צורך לעקור שיניים רק בשל גילו של האדם. גם בגיל מבוגר מאוד ניתן לעיתים לשמר שיניים יציבות ולשלב אותן בתוכנית שיקום חלקית.
מה ההבדל בין תותבת חלקית לתותבת מלאה?
תותבת חלקית משמשת כאשר נותרו בפה שיניים טבעיות שניתן להישען עליהן. היא משלימה את השיניים החסרות ומסייעת בשיפור הלעיסה והמראה. תותבת מלאה מיועדת למצב שבו אין שיניים טבעיות בלסת מסוימת. היא נשענת על החניכיים ועל מבנה הלסת ודורשת התאמה מדויקת כדי להיות יציבה ונוחה ככל האפשר. במקרים מסוימים ניתן לשלב תותבת הנתמכת בשתלים, אך אפשרות זו תלויה במצב העצם, בבריאות הכללית וביכולת לעבור הליך כירורגי.
כיצד מתבצע המעבר?
לפני הכנת התותבת מבצעים בדיקה של השיניים, החניכיים, הלסתות והרקמות הרכות. אם יש שיניים שאינן ניתנות להצלה, ייתכן שיהיה צורך לעקור אותן. לאחר מכן מבצעים מדידות של הפה, בוחנים את צורת הסגר ומתכננים את מיקום השיניים בתותבת. לעיתים ניתן להכין תותבת זמנית שמורכבת סמוך לעקירות, כדי שהמטופל לא יישאר ללא שיניים. לאחר תקופת ההחלמה החניכיים והעצם עשויות להשתנות, ולכן התותבת הזמנית עלולה להפוך לרופפת. במצב כזה ייתכן שיהיה צורך בריפוד, בהתאמה מחדש או בהכנת תותבת קבועה.
האם המעבר לתותבות כואב?
ההרכבה עצמה אינה אמורה לגרום לכאב ממושך, אך בתקופת ההסתגלות יכולים להופיע לחץ, רגישות או פצעים מקומיים. תחושות אלה נפוצות במיוחד כאשר מדובר בתותבת חדשה או לאחר עקירות. אם התותבת גורמת לכאב חזק, פצע פתוח או לחץ שאינו חולף, אין צורך להתרגל לכך. בדרך כלל ניתן לשפר את הנוחות באמצעות התאמה מקצועית של האזורים הלוחצים. חשוב להגיע לביקורת לאחר קבלת התותבת, גם אם היא נראית תקינה. לעיתים נדרשות מספר התאמות עד שהיא יושבת בצורה נוחה.
כיצד התותבות משפיעות על האכילה?
בתחילת הדרך מומלץ לאכול מזונות רכים ולחתוך את המזון לחתיכות קטנות. כדאי ללעוס באיטיות ובשני צדי הפה במקביל, כדי להפחית תזוזה של התותבת. עם הזמן ניתן להחזיר בהדרגה מזונות נוספים לתפריט. עם זאת, ייתכן שיהיה קשה יותר ללעוס מאכלים קשים, דביקים או סיביים. אצל קשישים חשוב במיוחד לעקוב אחר ירידה בתיאבון או במשקל. אם המטופל מפסיק לאכול מזונות מסוימים בגלל כאב או קושי בלעיסה, יש לבדוק את התאמת התותבת ולא להסתפק בשינוי התפריט.
כיצד התותבות משפיעות על הדיבור?
בימים הראשונים ייתכנו שינויים בהגייה, תחושת גוף זר בפה או ריבוי רוק. ברוב המקרים הגוף מסתגל בהדרגה והדיבור משתפר. ניתן לתרגל קריאה בקול ולחזור על מילים שקשה לבטא. אם הקושי נמשך או אם התותבת זזה בזמן הדיבור, ייתכן שהיא זקוקה להתאמה נוספת.
מה קורה למראה הפנים?
אובדן שיניים עלול לגרום לשקיעה של השפתיים והלחיים ולשינוי במראה הפנים. תותבת מותאמת יכולה לתמוך ברקמות, לשפר את מראה החיוך ולשחזר חלק מהגובה שבין הלסתות. עם זאת, אין לבחור תותבת רק לפי המראה. יש חשיבות רבה גם ליציבות, לנוחות, ליכולת הלעיסה ולשמירה על בריאות הרקמות.
האם צריך להוציא את התותבות בלילה?
ברוב המקרים מומלץ להסיר את התותבות בזמן השינה, כדי לאפשר לחניכיים לנוח ולהפחית את הסיכון לדלקות ולפצעי לחץ. לאחר ההסרה יש לנקות את התותבת ולשמור אותה בהתאם להנחיות שקיבל המטופל. חשוב לנקות גם את החניכיים, הלשון והחך בעדינות.אם רופא השיניים נתן הוראה שונה בשל מצב מיוחד, יש לפעול בהתאם להנחיה האישית.
כיצד מנקים?
יש לנקות תותבת בבית מדי יום באמצעות מברשת מתאימה וחומר ניקוי ייעודי. משחת שיניים רגילה עלולה להיות שוחקת מדי ולגרום לשריטות על פני התותבת. בעת הניקוי כדאי להחזיק את התותבת מעל קערת מים או מגבת, כדי להפחית את הסיכון לשבר במקרה של נפילה. גם כאשר אין שיניים טבעיות, חשוב לנקות את חלל הפה. יש לעבור בעדינות על החניכיים, הלשון והחך כדי להסיר שאריות ולעודד זרימת דם לרקמות.
האם אפשר לישון ולאכול כרגיל?
רוב המטופלים מסוגלים לחזור לשגרת אכילה ודיבור, אך ההסתגלות דורשת זמן וסבלנות. אצל אדם מבוגר התהליך עשוי להיות ארוך יותר בשל יובש בפה, חולשה בשרירי הלעיסה או קושי מוטורי. חשוב לא לצפות מהתותבת לפעול בדיוק כמו שיניים טבעיות. היא יכולה לשפר משמעותית את התפקוד ואת המראה, אך לעיתים נדרשות התאמות והרגלים חדשים.
קשיים מיוחדים אצל אנשים עם דמנציה
אצל אדם עם דמנציה המעבר לתותבות עלול להיות מורכב יותר. הוא עשוי לנסות להוציא את התותבת, לסרב להרכיב אותה או לא להבין כיצד להשתמש בה. במקרים כאלה יש לשקול היטב את סוג השיקום ולבחור פתרון פשוט, בטוח וקל לתחזוקה. חשוב שגם בני המשפחה והמטפלים יקבלו הדרכה על ניקוי התותבת, הוצאה והחזרה שלה וזיהוי סימנים לכאב. אם התותבת הופכת לסיכון לבליעה או לחנק, יש להסיר אותה ולפנות לבדיקה מקצועית.
מתי צריך לחזור לרופא?
יש לפנות לבדיקה אם מופיעים כאב, פצע, דימום, ריח חריג מהפה, קושי באכילה או תחושה שהתותבת זזה. גם סדק, שבר או שינוי בהתאמה מחייבים בדיקה. אין לנסות לתקן או לשייף את התותבת בבית. תיקון לא מקצועי עלול לפגוע במבנה שלה ולהחמיר את הלחץ על החניכיים. בדיקות תקופתיות חשובות גם כאשר אין כאב, משום שמבנה הלסת משתנה עם השנים והתותבת עלולה להזדקק להתאמה מחדש.
מעבר בבית המטופל
אצל קשישים סיעודיים או מרותקי בית, תהליך המעבר לשיניים תותבות עלול להיות מורכב בשל הקושי להגיע למרפאה. במקרים כאלה ניתן לבצע חלק מהבדיקות, המדידות וההתאמות בבית המטופל. הדר דנט היא מרפאת שיניים ניידת שמעניקה טיפולי שיניים לקשישים בבית, בבית אבות או בדיור מוגן. צוות המרפאה בודק את מצב השיניים והחניכיים, בוחן אילו שיניים ניתן לשמר ומתאים את פתרון השיקום למצבו הרפואי והתפקודי של המטופל. אם אדם מבוגר מתקשה ללעוס, סובל משיניים ניידות או זקוק לתותבת חדשה, מומלץ לפנות להדר דנט לצורך בדיקה ובניית תוכנית טיפול מותאמת. מעבר מתוכנן ומלווה יכול להפחית כאב, לשפר את האכילה ולאפשר הסתגלות נוחה יותר לתותבות.